הכרעת דין בתיק תת"ע 669-01-11

בפתח החלטתי אני מודיע כי הנאשם מזוכה מביצוע עבירות של סירוב לתת דגימה לבדיקת אלכוהול, נהיגה במצב שכרות ואי ציות לאות שוטר במדים.

הנאשם מורשע בביצוע עבירה על תקנה 54(א) בתקנות התעבורה בכך שנהג במהירות של 148 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.

רקע כללי -

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסו לו עבירות של אי ציות להוראת שוטר במדים, בניגוד לסעיף 23(א)(1) בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "בתקנות"); עבירה של נהיגה ברכב בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי, בה מותרת מהירות מרבית של 90 קמ"ש במהירות של 148 קמ"ש - בניגוד לתקנה 54(א) בתקנות; עבירה של נהיגה ברכב בהיותו שיכור, בכך שסירב לתת דגימה של אויר נשוף לפי דרישת שוטר - בניגוד לסעיפים 62(3)  ו-64ד(א) ו-64ב לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").    

ביום 2.5.12 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום וטען כי אף שנהג ברכב במקום ובזמן המצוינים בכתב האישום,  לא נהג שיכור, לא סרב לבצע בדיקת אלכוהול, לא נהג במהירות המצוינת בכתב האישום ולא היה אי ציות לאות שנתן לו שוטר לעצור.

ראיות שהוצגו בתיק-

מטעם התביעה העידו: רפ"ק יצחק לוי - מפקד ימת"א נגב (ע.ת/1); רס"מ שי כרמל - ימת"א נגב (ע.ת/2); רס"ל שלומי אסולין - ימת"א נגב (ע.ת/3); מר רניאל אילוז - ימת"א נגב (ע.ת/4);

מטעם ההגנה העיד הנאשם לעצמו וסמ"ר אירינה זזמר - ימת"א נגב (ע.ה/1). 

הפרשה נשוא תיק זה החלה ביום 25/08/10 במהלך סיור אכיפה אותו ערכו השוטר שלומי אסולין והשוטרת אירינה זזמר, מכיוון  ב"ש לצומת שוקת. לטענתם הבחינו בנאשם עומד ברמזור אדום בצומת הישוב "עומר". לאחר שהאור התחלף לירוק, טען השוטר אסולין כי החל הנאשם להאיץ את רכבו ואילו הוא עצמו נסע אחריו וביצע מדידה באמצעות מכשיר "דבורה".  לפי עדותו, המהירות שנקלטה על הצג היתה 153 קמ"ש. הניידת נסעה אחרי רכבו של הנאשם והשוטר אסולין אשר הבחין בנאשם נכנס לתחנת דלק "מנטה" שבצומת שוקת (ועוצר בכניסה לחנות "מנטה"), נעצר עם הניידת במקביל אליו.

לגרסתו של אסולין, הנאשם יצא מרכבו לכיוון החנות כאשר הוא עצמו צועק לעברו לעצור ואילו הנאשם בוחר שלא לעצור תוך שהוא מניף ידו בזלזול.  

השוטר אסולין מתאר כי בין השניים היו חילופי דברים: בתחילה סירב הנאשם להזדהות ורק לאחר שהוזהר כי ייעצר אם לא יזדהה, הזדהה בשמו הפרטי.  לטענת השוטר הנאשם סירב לראות את צג המהירות אך שוכנע לעשות כן מאוחר יותר. באשר לבדיקת האלכוהול טוען אסולין כי נדרש הנאשם לבצע בדיקה, אך סירב וטען כי הוא מוסלמי והוא אינו שותה.

לאחר מכן בוצע חיפוש ברכבו של הנאשם, בהסכמתו, ונמצא בה רכוש שלכאורה  גנוב  (ת/9).

תגובת הנהג הנאשם בדו"ח (ת/9):

  "אני בתחנת דלק אתה לא יכול לעשות לי כלום....מה אתה רוצה ממני. אני לא בא איתך לשום מקום...אני לא רוצה להיבדק בשכרות אני מוסלמי אני מסרב לבדיקה . תעשה מה שאתה רוצה, אני לא נסעתי מהר אני שעה בתחנת דלק. תקשיב לי ותקשיב לי טוב אל תלביש לי תיקים, אני לא יודע של מי הסכין ברכב שלי. אני לא יודע של מי הכפפה והטסות. אני לא יודע ....הרכב של מגרש בחורה אם תתחשב בי אני עובד עם הצבא תראה תעודת הוקרה אתה רוצה לדבר בטלפון עם משה"ב". 

סקירת העדויות והראיות מפרשת התביעה -

ע.ת/1 - רפ"ק יצחק לוי -

הוא הקצין שערך לנאשם את השימוע בדבר פסילת רשיון נהיגה.

הוגש מטעמו טופס השימוע (ת/1).

המדובר בעד שלא הייתה לו כל זיקה לשאלת מדידת המהירות או לאינטראקציה מול הנאשם בתחנת דלק "מנטה". עד זה פגש את הנאשם לראשונה בתחנת המשטרה לאחר שהאירוע בתחנת הדלק הסתיים והנאשם הגיע אליו לצורך הליך "שימוע" (למחרת בצהריים) לפני אפשרות של פסילה מנהלית.